"לימיני נשקף בית המידות - שנקרא בית לורנץ. מסביבו גדר גבוהה, צמרות עצים, וכאילו סוד כמוס אופף את הסביבה. בשנות השלושים נפתחה החצר לקהל הרחב. בגינה שמאחורי הבית הקימו מסעדה מפוארת, בה גילינו לראשונה את מאכלי העולם הגדול; סטייק וצ'יפס בלוית קטצ'פ (כנראה בהשפעת הקצונה האנגלית). שם התבודדו להם זוגות שונים אשר הסתלקו משאון העיר וסקרנותה. ואדם יכול היה להפיג את בדידותו בחצר רוגעת זו בלוית צעירה נאוה: כאן ניתנה לו ההזדמנות להדגים לפניה את נדיבות לבו, על ידי הצעת תפריט עשיר ומעניין."
- מתוך 'בחזרה לתל אביב - זיכרונות' (1982) מאת ציונה רבאו.
המתחם המרשים ומהסקרן של קפה לורנץ אירח בין כתליו לא מעט אנשי רוח, סופרים, משוררים ומבקרים שהגיעו כדי להנות מתרבות ואוכל טוב. סופרים והיסטוריונים כתבו על המקום ועל האירועים שהתקיימו בו בספריהם.
אתם מוזמנים לשוטט בבלוג בו תוכלו להאזין לשולה וידריך מספרת על הקשר בין ש"י עגנון לבין הקפה, לקרוא קטעים מתוך ספרים בהם מופיעים אזכורים לקפה לורנץ, לאירועים שהתרחשו בו או לסביבתו, וכן טור שמצאנו בעיתון 'הארץ' שכתב אברהם בלבן.
מכירים ספרים בהם מוזכרים קפה לורנץ או סביבתו? שתפו אותנו בתגובה לפוסט זה.