"שני הצבעים, החאקי ולובן הקיר, השולטים שלטון בלי-מצרים בסביבתו של החייל, ממיתים כמעט את כל היוזמה האינטלקטואלית שלו. צבע הקיר הלבן, ללא קישוט כל שהוא, אפילו בחדרים הקטנים, מביא לידי שיעמום...ציורי הקיר האמנותיים עשויים לשמש לחיילינו, מלבד תענוג אסתטי גרידא, גם גורם מקרב לרוח העם והארץ. על מפקדי היחידות לדאוג, ע"י ביצוע הדברים האמורים לעיל, שהמחנה יהפוך בעיני החייל - ביתו הארעי" - במחנה, 1949

בשנת 1949 הוזמנו ארבעה ציירים לעטר את קירות בית החייל הראשון בתל אביב; יוחנן סימון, פרלי פלציג, אביגדור סטימצקי ומרדכי גומפל. ישנן עדויות מצולמות לקיומם של הציורים, אך איש אינו יודע מה עלה בגורלם.
אתם מוזמנים לקרוא בבלוג, להקשיב לשי פרקש מספר על קיומם של ציורי הקיר ולצפות בעדויות לציורים שאבדו.
מוזמנים גם לקרוא את התרשמותי מהתעורכה המעניינת הזו:
כרמל גוטליב קמחי